אם רק היו לך עוד כמה שעות ביממה..

​

שעת לילה מאוחרת, ונירה, חוקרת צעירה באחת האוניברסיטאות בארץ פותחת את המחשב הנייד שלה במטרה לשבת סוף סוף על קבצי הנתונים שהיא רוצה לנתח לכתיבת פרק הממצאים. הצצה קצרה אל תיבת המייל שלה מבשרת רעות. בשעות אחר הצהריים והערב בהן בילתה עם ילדיה הצטברו הודעות חדשות ובהן דרישות, בקשות, שאלות דברים שחייבים להגיב אליהם. עוד תשובה, ועוד טופס שיש למלא ולהעביר עוד היום, וכמה הערות לחוקרת עמיתה והזמן היקר שלה הסתיים.

עוד יום עובר וגם בו היא לא תספיק להגיע לניתוחים הסטטיסטיים שהיא כל כך רוצה לבצע.

אצל טמיר, גם הוא חוקר וותיק ומוערך באותה מחלקה של נירה, הבעיה אחרת. אומנם הילדים שלו כבר בגרו כך שיש לו יותר שעות פנויות, אבל הוא מוצא את עצמו שוב ושוב מתעסק במה שהוא מכנה 'שטויות'. ארגון של הנתונים, בניית משתנים, ניקוי וטיוב של הקובץ. הוא עשה את זה כבר לפני עשרים שנה כשהיה עוזר מחקר צעיר ונלהב- הוא שואל את עצמו מדוע הוא עדיין עושה את זה, ונזכר שהתשובה היא שאין לו מישהו מיומן שהוא סומך עליו שאליו יוכל להעביר לו את המטלות המיגעות האלה.

​

בוודאי מוכרת לך ההרגשה שלפיה פשוט אין לך מספיק זמן לעשות הכל:

לכתוב, לפרסם, לחקור, ללמד... אם  רק היו לך עוד כמה שעות ביממה רק אז אולי היית מספיק הכל

ההרגשה הזו משותפת לחוקרים רבים שמתמודדים עם עומס גדול של מטלות מסוגים שונים.

הרבה פעמים הראשונות שנפגעות הן מטלות המחקר- הן מורכבות, הן דורשות זמן וידע והרבה פעמים אין להן דד ליין, מה שמאפשר להן להדחות יותר.

​

אחת העצות הראשונות שמומחים לניהול זמן נותנים היא לדעת להוציא את המשימות שאחרים יכולים לעשות ולהעביר אותם למישהו אחר, שזו היא המומחיות שלו. ולהשאיר לך רק את הדברים החשובים. את הליבה של העבודה שלך. את הדברים שרק אתה יכול ויודע לבצע.

​

מישהו אחר- שיבנה את השאלון האינטרנטי בקוואלטריקס, שיארגן את הנתונים, שיבנה את עשרות המשתנים, שיריץ את הניתוחים המורכבים ויארגן אותם לדו"ח. ואם אפשר שגם יארגן אותם בצורה אטרקטיבית במצגת.

​

נשמע כמו חלום? עבור חוקרים רבים במדעי החברה, משפטים, רפואה ותחומים נוספים, שהסתייעו בשרותיי בשנים האחרונות זו היא המציאות.

רבים נעזרו בשרותי מחקר חיצוניים ומצאו שהם יעילים, פשוטים, ומספקים את העבודה המקצועית שנדרשת להם כדי שיוכלו להמשיך להתקדם במחקר.

​

​

​